לקידום רווחתן של נשים החוות כאבים בפות ובנרתיק

איך לעבור בדיקה גינקולוגית ולצאת מועצמת וחזקה

הבדיקה הגינקולוגית יכולה להוות טריגר לנשים רבות, במיוחד לנשים החוות כאבים בפות ובנרתיק. נשים רבות חוששות מן הבדיקה ואף חוות פלישה למרחבן הפרטי. הטקסט המוצג כאן לפניכן עלול להיות מורכב לחלק מכן, ולכן היו קשובות לעצמכן, ואם אתן מוצאות את הטקסט מאתגר, שימו אותו בצד בשלב זה. 

בטקסט זה תמצאי מידע על מהות הבדיקה הגינקולוגית: כל כמה זמן צריכות להיבדק, מה קורה בבדיקה, מה נבדק ועוד, לצד טיפים להפיכת הבדיקה להליך משותף שלך ושל הרופאה שלך, וכך גם להקל על הכאבים והחשש הנלווים לבדיקה.

הפרוטוקול הרפואי של בדיקה גינקולוגית בשגרה הינו אחת לשנתיים, כל עוד אין לאישה תלונות או בעיות הקשורות למערכת הרבייה והמין שלה. כלומר, כחלק מרפואה מונעת בקהילה, יש להיבדק גינקולוגית אחת לשנתיים.

 

הבדיקה הגינקולוגית ארגון שלמה הארגון הישראלי לוולוודיניה עבור נשים החוות כאבים בפות ובנרתיק וכאבים ביחסי מין.

מה קורה בבדיקה?

בדיקה גינקולוגית כוללת שלושה חלקים עיקריים:
  1. מישוש ידני של הנרתיק וצוואר הרחם – נערך על מנת לבדוק שאין גושים וכי צוואר הרחם תקין.
    איך? הרופאה מכניסה שתי אצבעות למישוש הנרתיק וצוואר הרחם 

  2. בדיקת תקינות צוואר הרחם  באמצעות "ספקולום"
    איך? הרופאה מכניסה מכשיר הנקרא "ספקולום" שמטרתו לרווח את קירות הנרתיק (סגורים בדרך כלל) על מנת שאפשר יהיה להביט בצוואר הרחם ובדפנות הנרתיק ולראות שאין תסמינים מדאיגים כמו גושים, שריטות, חתכים, פצעים ועוד. 
    בדיקת פאפ – בדיקה זו תתבצע בנוסף, אחת לשלוש שנים, במטרה לקחת דגימה מצוואר הרחם ולסקור אותה לווירוסים שעלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם.

  3. אולטרסאונד וגינלי או בטני – מטרתו לסקור את תקינות הרחם, החצוצרות והשחלות. 
    איך? האולטרסאונד מתבצע באופן וגינלי אבל ניתן לבצע אותו גם בצורה בטנית. אולטרסאונד אינו חייב להיות חלק מהבדיקה השגרתית והוא אינו חובה אם אינך מעוניינת בו. במידה ויש בעיה כמו עיכוב משמעותי בווסת, פוליפ ברחם, מיומות, ציסטות, ועוד, אז תתבצע בדיקת אולטרסאונד. מעבר לכך, אין חובה לבצע את הבדיקה במהלך הבדיקה השגרתית שלך.

טיפים להקלה על הבדיקה הגינקולוגית

תקשורת

כשאת מגיעה לרופאה שלך לבדיקה שגרתית או לרופאה אחרת במערכת הבריאות, שתפי אותה שאובחנת עם וולוודיניה/וסטיבולודיניה/וגיניסמוס, או בכאב בפות או בנרתיק במידה וטרם אובחנת. שתפי כי בדיקות גינקולוגיות הן מורכבות עבורך, אך תרצי לעבור את הבדיקה כי היא חשובה, אך תצטרכי את סבלנותה כדי שתעשו זאת בדרך שלך. ספרי לה שאת מעוניינת לנסות כמה טכניקות, כפי שיפורטו כאן. 

כיווץ, שחרור ונשימות

כשאת על הכסא הגינקולוגי, תתרגלי את תרגילי שרירי רצפת האגן שקיבלת מהפיזיותרפיסטית שלך. תרגילים אלו נקראים תרגילי קיגל וגם אם את עוד לא מטופלת אצל פיזיותרפיסטית, מדובר בתרגילים של כיווץ ושחרור של שרירי הנרתיק (השרירים שאנחנו מחזיקות כשאנחנו צריכות פיפי ואין איפה לעשות). עשי 20 כיווצים ושחרורים אחד אחרי השני, תוך כדי נשימות והשריר כבר יהיה רפוי יותר מהרגע שהתיישבת על הכסא. את יכולה לעשות את זה גם תוך כדי הבדיקה או לקראת הכנסת הספקולום. רק כשאת מרגישה שהשריר משוחרר מספיק, תגידי לרופאה שלך "את יכולה להכניס".

הכירי את הספקולום
  • הספקולום הוא מכשיר המוכנס לתוך הנרתיק במהלך הבדיקה הגינקולוגית. מדובר במכשיר שמרווח את דפנות הנרתיק כך שהרופאה תוכל לראות את דפנותיו ואת צוואר הרחם. המכשיר עשוי מפלסטיק ויש שיכנו אותו "ברווז" או "הפלסטיק הזה". המכשיר מגיע במספר גדלים: ספקולום נערות, ספקולום נשים שלא ילדו וספקולום לנשים אחרי לידות. כשאת מגיעה לרופאה את יכולה לבקש שהיא תשתמש בספקולום נערות, שהוא קטן יותר. אם אין לרופאה שלך כזה, את יכולה לרכוש אחד בעצמך ולהגיע איתו למרפאה. חשוב להשתמש בספקולום חדש וסטרילי בכל בדיקה שאת מגיעה אליה.
  • בקשי מהרופאה שלך להתחיל את המגע של הספקולום בגוף שלך בברך. מגע הדרגתי בגוף מוריד את החרדה של שרירי רצפת האגן ואת הכיווץ שנוצר מהלחץ של הבדיקה. כשהספקולום מונח על הברך, ומתקדם לאט לאט לכיוון המפשעה ואז לנרתיק, הגוף מתרגל בצורה הדרגתית למכשיר ומוריד את סף החרדה. זה טיפול בחשיפה כמו כל טיפול בחשיפה שקשורה לחרדות. ככה הגוף מתיידד עם המכשיר שתיכף ייכנס אליו.
  • בקשי להכניס את הספקולום בעצמך. כן כן, גם זה אפשרי. הכנסה עצמית של הספקולום מורידה את החרדה הרגשית אבל בעיקר מורידה את החרדה הגופנית שמצויה בשרירי רצפת האגן. כשהשליטה על ההכנסה היא אצלך, בקצב שלך ושאת מחליטה כמה להכניס, המתח השרירי יורד ואפשר לנשום.
  • התאמני ותרגלי את הכנסת הספקולום בבית מראש. קני לך ספקולום והתאמני בבית בהכנסתו, בדיוק כמו עם מאמן נרתיקי. ככה תתכונני כדי להכניס אותו בבדיקה עצמה וגם תתרגלי את רצפת האגן שלך כמו עם מאמני נרתיק
האולטרסאונד
  • בקשי מהרופאה להשתמש בהרבה מאוד חומר סיכה על הקונדום המכסה את המטמר של האולטרסאונד. את יכולה להביא איתך חומר סיכה שלך, שהוא המתאים ביותר עבורך ושלא יגרום לתגובה אלרגית בעור. אם מתאים לך, הכניסי את האולטרסאונד בעצמך, בדיוק כמו עם הספקולום. כשהשליטה אצלך, המתח השרירי והחרדה, יורדים. כשהמטמר בפנים, תגידי לרופאה "את יכולה" והיא זו שתזיז מצד לצד את המטמר כדי להביט חצוצרות ובשחלות שלך. לאחר שהיא תסיים את ההסתכלות, הוציאי את המטמר בעצמך, מומלץ עם דחיפה קטנה של שרירי רצפת האגן שעוזרים להוציא אותו החוצה.
  • יש אפשרות לעשות אולטרסאונד בטני (מהבטן כמו בסרטים) ולא וגינלי. הדרך לעשות זאת היא להגיע לבדיקה עם שלפוחית שתן מלאה. תשתי הרבה מים וכך יוכלו לעשות את הבדיקה מבחוץ. הבעיה בשיטה זו היא שבדיקה פנימית עם ספקולום ואצבעות יכולה לכאוב טיפה יותר עם שלפוחית שתן מלאה ולכן מומלץ ללכת לשירותים בין האולטרסאונד הבטני לבדיקה הידנית.

הבדיקה הגינקולוגית לא חייבת להיות טראומטית או טריגרית. נכון, היא לא בהכרח חוויה נעימה אבל היא יכולה להיות חוויה מעצימה, של למידה על הגוף והנכחת הידע הגופני שצברת במהלך חייך. המפגש הגינקולוגי יכול לזמן מרחב ליצירת ידע משותף בינך לבין הרופאה שלך, ואנו מקוות שהטכניקות המוצעות כאן יסייעו לך בכך. 

לקריאה נוספת באתר נשים לגופן

 

חזרה לדף בית

רשומה לניוזלטר ?

הרשמי וקבלי יומן מעקב כאב חודשי בחינם 

רשומה לניוזלטר ?

הרשמי וקבלי יומן מעקב כאב חודשי בחינם 

הרשמי עכשיו

דילוג לתוכן