מידע שימושי נוסף
הירשמו לניוזלטר שלנו
לקידום רווחתן של נשים החוות כאבים בפות ובנרתיק
תפריט
תפריט
מיניות האדם מורכבת מאספקטים גופניים, נפשיים, תרבותיים וחברתיים. חוויות ומסרים מהילדות משפיעים על מיניות הבוגר והבוגרת. פגיעות מיניות (מחוץ או בתוך המשפחה) משפיעות על העולם הנפשי, המחשבתי וההתנהגותי של הנפגעים/ות, ובכללן גם על העולם המיני. ניתן לראות השפעה ברמת היחסים, סגנון ההתקשרות, התפיסה, התפקוד, ההתנהגות והבריאות המינית. הפגיעה כוללת פריצת גבולות הגוף, חשיפה להתנהגות מינית שלא בהתאמה לגיל הכרונולוגי ולשלב ההתפתחותי וניצול יחסי אמון ותלות בין הנפגע/ת ובין הפוגע/ת. עבור נפגעות ונפגעים הזיכרונות הפגועים והרגשות המעורבים בהם, הופכים את התחושות המיניות והשימוש באברי המין למוקד של רגשות שליליים (פחד, כעס, בלבול, גועל, אשמה). אלה עשויים להוביל להיווצרות עיוותים וקשיים במיניות שעלולים להימשך שנים רבות לאחר הפגיעה.
טראומה מינית היא קודם כל פגיעה ביחסים. היא מתרחשת בתוך יחסים, בין אם האדם מוכר או זר. ישנה פגיעה באמון, בביטחון העצמי ובתפישת העולם כמקום בטוח. יחסי מין הם קודם כל יחסים. לכן, אין זה פלא שיתקיימו פגיעות ביכולת לייצר יחסי אמון, ביטחון ואינטימיות ומתוך כך קושי בקיום יחסי המין אצל נפגעי ונפגעות פגיעות מיניות.
קשה לעיתים לזהות את הקשר בין הבעיה הבריאותית לבין הפגיעה המינית שהתרחשה בילדות, אך נשים שנפגעו בפגיעות מיניות סובלות יותר מבעיות כאב ובעיות גניקולוגיות לעומת נשים שלא נפגעו מינית: שיבושים בווסת, תסמונת קדם ווסתית, דלקות נרתיק חוזרות, מחלות מין, בעיות פוריות ובעיות וכאבים כרוניים באגן ובאיברי המין (ובשפה המקצועית-דיספארוניה). בקרב נפגעי ונפגעות תקיפה מינית (גברים ונשים), ישנו לעיתים קושי לשמור על הבריאות המינית. חלק מהמתמודדים והמתמודדות עם היסטוריה של פגיעות מיניות נוטים.ות להימנע מבדיקות רפואיות, סובלים.ות מתת אבחון וטיפול מותאם לבעיותיהם הרפואיות (למשל חוסר סדירות בבדיקת פאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם או אפילו ביקור סדיר אצל רופא.ת שיניים).
כמו כן, לחלק מהנפגעים והנפגעות התנהגות מינית לא שומרת דיה, כמו קיום מגע מיני לא מוגן עם בני ובנות זוג רבים ולא מוכרים. מצב זה עלול להגביר את שכיחות ההדבקות וההדבקה במחלות המועברות במין וכניסה להריונות לא מתוכננים.
מחקרים מצאו קשר בין פגיעה מינית בילדות והפרעות בתפקוד המיני, החל משלב התשוקה וההתעוררות ועד לשלב ההנאה והאורגזמה. 25%-59% מאוכלוסיית הנשים הכללית תדווחנה על בעיות במיניות בעוד שאצל נשים שנפגעו מינית, השכיחות של בעיות במיניות גבוהה משמעותית ועומדת על 63%-94%.
נשים שעברו פגיעות מיניות מתלוננות יותר גם על יובש בנרתיק, דיספארוניה (כאבים בפות ובנרתיק) ווגיניסמוס (התכווצות שרירי הנרתיק באופן שאינו מאפשר כניסה לתוכו בעת קיום יחסי מין) ווולוודניה (כאבים במבוא הנרתיק), בהשוואה לנשים שלא עברו פגיעה מינית. את ההפרעות לתפקוד המיני ניתן לייחס לחרדה, פלשבקים וזיכרונות טראומתיים המעוררים כל גירוי מיני. כל אלו, עלולים לכווץ את השרירים וכלי הדם, לייבש את הנרתיק ולהעמיס מחשבות במוח, ובכך מקשים על השחרור הנפשי והפיזיולוגי הנדרש למפגש מיני משוחרר, מקרב, מהנה ואינטימי.
ניתן לראות שני דפוסי התנהגות מינית קיצוניים הפועלים לעיתים בו זמנית: ניתוק ממין או מין מנותק. הראשון הוא דפוס הימנעות עד כדי רתיעה מכל גירוי שעלול להזכיר את החוויה הטראומתית. והשני, עיסוק יתר במיניות באופן אובססיבי בכדי לתקן את החוויה הפוגעת ולהשיג תחושת שליטה. ישנם/ן לפעמים נפגעים/ות המקיימים/ות יחסי מין מרובים תוך החלפת בני זוג רבים, ללא כל תחושת הנאה או סיפוק. כמו כן, אצל חלק מהנפגעים והנפגעות, נמצא עיסוק והתלבטות סביב הנטייה המינית, קושי בדימוי העצמי המיני וקושי בדימוי הגוף. לכל אלה השפעה גדולה על התפקוד המיני והיכולת ליהנות ביחסי המין.
תחילה יש להגדיר, להכיר ולתקף את הפגיעה המינית ככזאת, ולהבין את השפעתה על כל תחומי החיים ומתוכם גם על התפקוד, ההתנהגות והעמדות כלפי מין. בטיפול מוקנים כלים להתמודדות עם מצבי חרדה, פלשבקים, ניתוק מהגוף, דחייה ממין, הקניית מיומנויות תקשורת רגשית ומינית, תרגילים לשיפור הדימוי הגופני, היכרות והתיידדות עם איברי המין והמיניות הפגועים, פנטזיות, עינוג עצמי והתנסות מינית נורמטיבית בתוך קשר בטוח.
הטיפול המיני יכלול לעיתים צירוף ושיתוף פעולה של מספר נשות מקצוע, דוגמת גינקולוגית מומחית בתחום העריה והפות או גניקו-סקסולוגית, פיזיותרפיסטית רצפת אגן ומטפל.ת מינית מתחום הפסיכותרפיה, הטיפול הזוגי והפגיעות המיניות. במשך כל התהליך, המטופלת תשלוט בכל שלב בתהליך הטיפולי.
יש ערך גדול, משמעות וחשיבות רבה לשילוב בני/בנות הזוג בטיפול משום שגם הם עלולים להיות מושפעים מהפגיעה המינית של בן.בת זוגם וכך גם השפעתם/ן על הריפוי. צירוף בן/בת הזוג, אם קיים/ת, חשוב בכל טיפול בבעיה בתפקוד המיני (טיפול בבעיות כאב בקיום יחסי מין, קשיי זקפה, הגעה לאורגזמה, חשק ועוד). פעמים רבות גם בני/בנות הזוג מפתחים, או מגיעים מראש, עם בעיה מינית משלהם. היכולת לרתום את בני/בנות הזוג לטובת הריפוי, במיוחד ביחסי המין, היא קריטית.
בשלב מאוחר יותר בטיפול (טיפול בטראומה, התיידדות עם הגוף, טיפול בעיוותים תפיסתיים לגבי מין ומיניות כפי שצוין קודם לכן), במידה וקיים בן/בת זוג, מומלץ לצרף אותה.ו לטיפול ולעבוד על היחסים והמיניות הזוגית. יינתנו תרגילים זוגיים מבוקרים, תוך איסור מוחלט על קיום יחסי מין שכוללים כניסה לנרתיק, למניעת שחזור הטראומה. תרגילים אלו יורחבו בהדרגתיות תוך שליטה של הנפגע/ת וצמצום במידת האפשר של טריגרים המעוררים את הטראומה והניתוק. חשוב לציין כי הטיפול המיני בנפגעי ונפגעות פגיעות מיניות בילדות הינו ארוך יותר מטיפול מיני בכאלו שלא עברו חוויות טראומתיות שכאלו.
מרבית המטופלים.ות לא ישתחררו באופן מלא מן ההשפעות של הפגיעה המינית וחלק מהבעיות המיניות לא יפתרו במלואן, אולם מטרות כגון התקדמות בביטחון העצמי המיני, בקבלה ואהבה עצמית, קשר אל הגוף והמיניות והיכולת להנות ולהתענג בתוך קשר זוגי, הן בהחלט משימות שניתן להשיגן.
לטיפול מיטבי, מומלץ לפנות למטפל.ת מיני.ת מוסמך.ת שיש לו הכשרה ספיציפית בטיפול בנפגע.ות פגיעות מיניות.
את רשימת המטפלים.ות המינייים.ות המוסמכות.ים ניתן למצוא באתר של האגודה לטיפול מיני – איט"ם.
נכתב על ידי נורית שילה בן הרוש – עו"ס, פסיכותרפיסטית, מדריכה ומטפלת מינית מוסמכת ע"י איט"ם (אגודה ישראלית לטיפול מיני) ומדריכה ומטפלת מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי. מרצה בתוכנית להכשרת מטפלים מיניים ובתוכנית לטיפול זוגי ומשפחתי במחלקה ללימודי המשך של אוניברסיטת בר אילן. מדריכה צוותים ויחידים במסגרות ציבוריות (שס"ק-שירות סקסולוגי, במרפאה לטיפול מיני שיבא ובתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי). לשעבר עובדת במרכז לטיפול באלימות במשפחה ובפגיעות מיניות. מדריכה מטפלות.ים ומטפלת בנשים, גברים וזוגות מכל הקשת המגזרית והמגדרית בקליניקה פרטית ביהוד.
הירשמו לניוזלטר שלנו
© כל הזכויות שמורות לארגון שְׁלֵמָה- הארגון הישראלי לוולוודיניה 2020 | האתר נבנה ע"י הדס גליישר – בניית אתרי וורדפרס
הרשמי וקבלי יומן מעקב כאב חודשי בחינם
הרשמי וקבלי יומן מעקב כאב חודשי בחינם
הרשמי עכשיו